משפט סלוצקי
מראה
בתורת ההסתברות, משפט סלוצקי מרחיב כמה מהתכונות של פעולות אלגבריות על סדרות מתכנסות של מספרים ממשיים על סדרות של משתנים מקריים.[1]
המשפט נקרא על שם יבגני (אויגן) סלוצקי.[2] המשפט מיוחס גם להרלד קרמר.[3]
נוסח המשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]יהו {Xn}, {Yn} סדרות של משתנים מקריים סקלריים/וקטוריים/מטריציים.
אם Xn מתכנס בהתפלגות למשתנה מקרי ;
ו-Yn מתכנס בהסתברות לקבוע c, אז
- , כל עוד c הפיך.
כאשר מציין התכנסות בהתפלגות.
- הערות
- הדרישה כי הסדרה Yn מתכנסת לקבוע היא חשובה — אילו היא הייתה מתכנסת למשתנה מקרי שאיננו מנוון, המשפט לא היה תקף.
- המשפט נשאר תקף אם נחליף את כל התכנסויות בהתפלגות עם התכנסויות בהסתברות (בשל מאפיין זה).
הוכחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אם Xn מתכנס בהתפלגות ל-X ו-Yn מתכנס בהסתברות לקבוע c, אז הווקטור (Xn, Yn) מתכנס בהתפלגות אל (X, c) (ראו כאן).
נגדיר לכל אחת ממסקנות המשפט פונקציה:
- ,
- ,
- ,
בהתאמה. כל אחת מהפונקציות האלו רציפה (במקרה האחרון, הפונקציה רציפה רק אם y הפיך), והמסקנות נובעות עכשיו ממשפט ההעתקה הרציפה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Grimmett, G.; Stirzaker, D. (2001). Probability and Random Processes (שלישית ed.). Oxford.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Goldberger, Arthur S. (1964). Econometric Theory. New York: Wiley. pp. 117–120.
- ^ Slutsky, E. (1925). "Über stochastische Asymptoten und Grenzwerte". Metron (בגרמנית). 5 (3): 3–89. JFM 51.0380.03.
- ^ Remark 11.1 (page 249) of Gut, Allan (2005). Probability: a graduate course. Springer-Verlag. ISBN 0-387-22833-0.